"אנו זקוקים לאמונה וכוח כדי לעשות את רצונו של אלוהים, כיוון שאיננו יכולים לחזות תמיד את ההשלכות של המעשים בהם עלינו לנקוט, או לצפות את כל ההשלכות האפשריות. האמונה שלנו היא שהכוח העליון יודע מה באמת טוב עבורנו וככל שנעבוד את הצעדים, עוד יוסיף ויתגלה."
מכורים למין אנונימיים, עמוד 58.
הרעיון של חוסר האונים חמק ממני זמן רב, עד שהגעתי לצעד האחד־עשר. עד אז, הייתי מבוהל מחוסר הכוח האישי שלי והתקשיתי להאמין שכוח עליון כלשהו מסוגל לשחרר אותי מהכפייתיות שלי. ככל שנשארתי בהימנעות ועבדתי את הצעדים, התחלתי בהתעוררות איטית והדרגתית לכוח הגדול ממני. יחד איתו הגיע גם הכוח שלי לבחור מדי יום ביומו ביותר ויותר היבטים של החלמה בחיי. ככל שאני ממשיך בדרך הרוחנית, בעזרת תפילה, התבוננות ושירות, אני מתמלא בהרגשה של מטרה ובהירות לגבי השימוש הנכון בכוח הרצון שלי. בחירות רבות שקודם לא הייתי מודע להן, הופכות לאפשריות עבורי. ואני מודע שכל זה מגיע מהכוח העליון שלי ומזה שחיי הם "יצירה בתהליך העבודה".
אני נפתח לכוח להוציא לפועל את רצונו של אלוהים דרך הפרקטיקה היומית.