יש לי היסטוריה ארוכה של שימושים, אבל לאס.איי.איי הגעתי במצב של אנורקסיה קיצונית. היא חיסלה את החיים שלי ואת הנישואין. במהרה למדתי שהתמכרות למין ואנורקסיה – שניהם תסמינים של דבר אחד, עמוק יותר – הימנעות מאינטימיות עם אחרים, עם הכוח העליון שלי ועם עצמי.

במהלך ההגדרה של שלושת המעגלים שלי, התאמצתי מאד לכלול את כל ההתנהגויות הכרוכות בהימנעות מאינטימיות. כנות ויסודיות הם ערכים חשובים בהחלמה – אך לקחתי אותם לכיוון של פרפקציוניזם. במעגל הפנימי שלי רשמתי צפייה של תוכנית טלוויזיה כלשהי יותר מפרק אחד בכל פעם, גלישה ברשתות החברתיות במשך יותר מחמש דקות, אכילה כפייתית, קניות בזבזניות וכדומה.

פירוש הדבר היה שמעדתי באס.איי.איי פעם בשבוע לפחות. בסוף הבנתי שנוקשות זו היא מתכון לכישלון, במקום להתמקד בהימנעות משימושים, התמקדתי בכל מיני התנהגויות אחרות שגרמו לי להרגיש אשם. באופן אירוני, האשמה הזו הובילה אותי בחזרה לשימושים יותר מפעם אחת.

בעזרתו של החונך, העברתי את אותן התנהגויות למעגל האמצעי שלי. נכון, אלו לא פעולות בריאות שנובעות מאהבה עצמית ועליי לשים לב אליהן, אבל כשאני עובד את הצעדים של אס.איי.איי, עלי להתמקד בהחלמה מהתמכרות למין, להתייחס לעצמי ברכות ובהבנה, כשאני צועד במסע הקשה של החלמה.