אסירים שהורשעו בהתנהגות מינית פלילית, שיש להם רצון להפסיק את ההתנהגות המינית הממכרת באמצעות תוכנית האס.איי.איי, הם לרוב חברים נשכחים בחברותא שלנו. אני יודע זאת בהתנסות ממקור ראשון. הייתי "צרכן של שירותי שיקום" לפני שנים רבות כתוצאה מהתעללות ופגיעה באחרים בגלל אי שפיותי. אני מכיר את הרגשות הקשים של בושה, אשמה, בדידות, נידוי, פחד, תיעוב עצמי וחוסר תקווה שמגלים עברייני מין כלואים. עם השחרור, בחוץ, אנו בדרך כלל מתוייגים בסטראוטיפים על־ידי החברה שלנו בגלל העבר שלנו. הסטיגמות הללו שוב "מתדלקות" אצלנו את אותן רגשות קשים. בית סוהר – "לובש פנים רבות".

אני מבקר וחונך מספר אסירים באמצעות מכתבים. אני מציע להם עידוד דרך הנסיון, הכוח והתקווה שלי; ואני מנחה את עבודתם בשנים־עשר הצעדים. ישנם אתגרים רבים בהתכתבות עם אסירים, אך הם פתירים. אני עוסק במשימה מלאת־שמחה זו מכיוון שהיא מועילה להחלמה שלי, והיא מעניקה לי את ההזדמנות לחלוק את מתנת ההחלמה עם מי שלהוט לקבל אותה.