אלה הם הזמנים, הסביבות, ההתנהגויות והמחשבות שיכולים להוביל אותי בקלות למעגל הפנימי שלי. השהייה על הקצה, כאשר אני תלוי ברצון עצמי, מעמידה אותי בסיכון לחבלה עצמית ולחזרה לאותו חושך שאנו מכירים היטב. אבל אני לא חייב, יותר כבר לא! כאשר המוח שלי נהיה עמוס בחוסר וודאות, לגבי אם פריט מסוים אינו בריא או מסכן אותי, אני יכול למצוא הקלה בכלי פשוט.

אני כותב את הזמנים, ההתנהגויות, הסביבות ואת תבניות החשיבה שמסכנות את המפוכחות ואת השלווה שלי. לאחר מכן אני חולק עם החונך שלי את מה שאני כותב. לפני שאני עושה זאת מחשבותיי מעורפלות, מכוסות בהכחשה. על־ידי כתיבת המצב הוא הופך להיות מוגדר, קונקרטי וברור. אני רואה אותו כמות שהוא. כמו כן, הורדת המצב על הנייר מרגיעה מיד את דעתי ומקלה על רגשותיי.

שיתוף בכנות עם החונך שלי עוזר לי להמשיך לזהות ולהגדיר את התנהגויות אלה. לאחר מכן אוכל להכניס אותם למעגל האמצעי שלי אם הוצע לי כך.