כשקראתי את המשפט הזה לראשונה, היה עליי לעצור ולשאול את עצמי האם הייתי חסרת שפיות על אמת. צעד ראשון דרש ממני להודות בכך שאני מכורה למין וגם סובלת מאנורקסיה מינית, שאני חסרת אונים מול המחלה ושחיי הפכו לבלתי מנוהלים. וכיון שאני מאמינה שאני מכורה למין וגם יש לי אנורקסיה מינית, פירוש הדבר שאני סובלת ממחלה שמשפיעה על הגוף, הנפש והרוח וגורמת לתגובה שלילית מאוד כלפי כל דבר שמתקשר איכשהו לגירוי מיני. עבורי, גירוי מיני לא בריא עלול גם להוביל להתנהגות מינית ממכרת. לעומת זאת גירוי מיני חיובי ובריא, כגון אינטימיות מינית עם בעלי יכול להוביל להימנעות ממין – או להתנהגות מינית ממכרת.

אך היותי מכורה למין פירוש הדבר גם שאני בעלת אובססיה נפשית לגירויים מיניים מכל הסוגים והמינים. עבורי, זה כאילו שמישהי אלרגית לחמאת בוטנים, תחפש כל היום וכל הלילה אחרי חמאת בוטנים. לא הייתם אומרים שאישה כזאת לא שפויה? נראה לי שזה המצב. אז המסקנה היא שאני, ובכן, לא שפויה.

בלי אלוהים והתכנית האס.איי.איי, השאיפות של ברירת המחדל שלי הן להזיק לעצמי עם ההתנהגות המינית הממכרת ולהרעיב את עצמי מהאינטימיות הבריאה. אני מאמינה שאלוהים אוהב מסוגל להחזיר אותי לשפיות ופירוש הדבר שאלוהים ישנה את כל מהותי בצורה שלא ארגיש יותר את הדחף המיני החולה ולא אמנע יותר מלטפח את הדחף המיני הבריא, צעד אחרי צעד ויום אחרי יום.