לפני ההחלמה שלי מהתמכרות למין, בניתי חומה סביב עצמי. לעתים רחוקות חלקתי מחשבות, רגשות או דעות עם אחרים, מתוך אמונה שאם מישהו באמת יכיר אותי, הוא לא יוכל לאהוב אותי. באופן לא מפתיע, כל מערכות היחסים שלי היו רדודות, ריקות וללא אינטימיות רגשית. הפחד שלי מלהיות פתוח ופגיע לא אפשר יחסים כנים עם אחרים.

כשהתחלתי להשתתף בפגישות אס.איי.איי שמעתי את החברים כנים ביחס לחוויות, למאבקים ולרגשות שלהם. יכולתי להתחבר למה שהם חלקו, והכנות שלהם עודדה אותי. כשהתחלתי להפיל את ההגנות הרגשיות שלי, להסתכן בשיתוף ברגשות, בחוויות ובמאבקים שלי, מצאתי את מערכות היחסים הכנות והאינטימיות שייחלתי להן, אך שפחדתי מדי לאפשר לעצמי.

ככל שנוח לי יותר לשתף את מי שאני בחברותא, אני מסיר חסמים במערכות יחסים מחוץ לחברותא. אני מתקדם לאט ואני מקפיד לבחור אנשים מתאימים, אבל אני מתחיל לראות את הערך של להיות עצמי בעולם הזה. החברותא עוזרת לי להוריד את המחסומים הרגשיים שלי.