הגדרת הגבולות האישיים שלי כלפי שימוש הייתה פשוטה. הרבה נבע מהגדרת שלושת המעגלים שלי בעזרת החונכת שלי. גבולות אלה העניקו לי מספיק הימנעות קצרת־טווח מספקת כדי שהתועלות הרוחניות הבסיסיות יתחילו להשפיע, הן סיפקו בהירות וכיוון בעבודת הצעדים שבאה אחר כך.

הבנתי שגבולות בריאים שולטים בכל מערכות היחסים שלי. עם מי זה בטוח להיות באינטראקציה, ולאיזו מידה? מה צפוי באופן סביר שאתן, ומתי מתאים להשתמש בטיפול־עצמי ולהגיד לא? האם מישהו מנסה לנצל אותי, או שאני מנסה לנצל מישהו?

הכוח העליון שלי לא רוצה שאהיה בריונית או סמרטוט. עכשיו, כשאני מתקשרת עם אחרים, אני בודקת את המניעים שלי. האם אני בקו עם הכוח העליון שלי, או שאני מחפשת מעמד ושבחים של אחרים? האם אני אנוכית בדרך כלשהי? האם אני צריכה לעמוד ולתבוע את הצרכים שלי? האם אני מתבודדת?

יש לי משאבים בשפע שיעזרו לי במסע הזה: שנים־עשר הצעדים, החונכת שלי, תפילה, חברים בתכנית וניסיונם, והתבוננות. יש לי גם המון הזדמנויות לתרגל גבולות בריאים. יום אחר יום אני לומדת באיטיות אך בעקביות להכיר ולהציב גבולות בריאים.