9 בפברואר


להיות מכור למין הרגיש לי כמו להיגרר לרשת סתירות פנימיות בלתי פוסקות. חיפשנו אחרי אהבה ורומנטיקה- אבל כשמצאנו אותם, פחדנו ונמלטנו מהאינטימיות( מכורים למין אנונימיים, עמ' 6 )


מעולם לא הבנתי, מדוע אני בורח מיחסי המין עם בת הזוג האוהבת והיפהפיה שלי- אך כמה לסקס עם זרים. הייתי ממציא תירוצים למה לא לקיים יחסי מין, ואז חומק בסתר כדי לאונן על פורנו או לפעול על הדחף עם זונות. סיפרתי לעצמי שיש לי צרכים מיניים שבת הזוג שלי אינה מסוגלת להבין. כעת אני רואה את חוסר השפיות המושלם שבתוך ההתנהגות שלי ואת כל מערכת האמונות שמאחורי זה. לא הייתי איזה יצור מיוחד: הייתי מכור למין שבורח בנואשות מאינטימיות, מבוהל מהפגיעות ומהרגשות של עצמי. ובכך שפעלתי על הדחפים, השארתי את בני הזוג ואת החברים במרחק בטוח, והשתמשתי בפורנו ובאובססיה המינית כדי לטשטש את עצמי. בהתחלה גיליתי את האינטמיות האמיתית בחדרים של אס.איי.איי. מצאתי שם מקום בטוח על מנת לבטא את הרגשות שלי ולייצר אינטימיות אמיתית עם אחרים. יכולתי לשתף מכל הלב בלי פחד של שפיטה או גיחוך , כי אנשים אלו הם בדיוק כמוני- בלתי מושלמים ונהדרים. ובקשר הראשוני שלי עם אחיי ואחיותיי בהחלמה- מצאתי את הכוח העליון שלי. ההתמכרות שלי למין היא הפרעת אינטימיות, אך באס.איי.איי למדתי להיות פגיע ולשתף מכל הלב. אני כעת בטוח ולא לבד יותר.


רק להיום: אני מתפלל לאומץ לשתף מכל הלב