15 ביוני

"אחד ההיבטים המסוכנים יותר של ההתמכרות שלנו זה חוסר היכולת שלנו לראות אותה כפי שהיא באמת." (מכורים למין אנונימיים, עמ' 8)

‏בגיל 29, החיים שלי עברו טלטלה קשה, בגלל שאבא מת בהפתעה מהתקף לב. מותו הגיע בתקופה כשהיחסים בינינו היו עדיין שטחיים ובלתי פתורים, על רקע האלכוהוליזם שלו ומרד ההתבגרות שלי. לא ידעתי איך להתמודד עם האבל שלי או אפילו איך להכיר בו. תוך מספר חודשים אחרי מותו של אבי, התחלתי להתרחק ממשפחתי, אשתי ושני ילדיי, לקשר מיני מזדמן אחד ואחרי זה, לרומן עם מישהי אחרת בעבודה. מזה התפתחו הרבה בגידות וסטוצים. הכנסתי את כל המשפחה שלי למערבולת ההתמכרות ושברתי את ליבם אחד אחרי השני. אך עדיין לא יכולתי לראות שנפלתי למלכודת של ההתמכרות שלי עצמי - התמכרות למין. שאני מעביר את המשפחה שלי סבל הדומה לזה שאבא שלי העביר אותי. כשהתחננתי לכוח עליון להקלה, מצאתי את הקבוצות של מכורים למין אנונימיים. בפגישה הראשונה שלי שמעתי איך התכנית של שנים-עשר הצעדים עזרה לאחרים להחלים מההתמכרות שלהם למין. אמנם לקח לי שלושים שנה להגיע לגילוי הזה, אך מתיקות ההחלמה שלי העפילה על כל השנים ההן. אינני מאשים יותר את מותו של אבי בכל שנות ההתמכרות שלי. זו הייתה הבחירה שלי - כיצד לרפא את הכאב של האובדן ושל חוסר הסיכוי לרפא את היחסים בינינו.

רק להיום: בריחה, הסתרה וריפוי בכוחות עצמי לא יעבדו לעולם. כל מה שעליי לעשות זה לעצור ולבקש עזרה.